לא עוד ערב שמקשיבים בו ומוחאים כפיים בסוף. כאן את עושה את העבודה בעצמך, ויוצאת עם משהו שנשאר איתך גם למחרת בבוקר.
אני בוחרת בי · שמרי לי מקום
הוא מגיע דווקא כשהכל אמור להיות בסדר, ולוחש לך מבפנים:
הקול הזה הוא לא האמת שלך. הוא ערך עצמי פצוע שלמדת להאמין לו לפני הרבה מאוד שנים, ומאז הוא מנהל לך את הבחירות בשקט.
אישה לא הופכת להיות ראויה. היא נזכרת שהיא תמיד הייתה.
תודעת ראויה היא לא עוד שיטה ולא עוד קורס שצריך לסיים. זו נקודת מבט אחת שמשתנה בתוכך, וממנה משתנה כל השאר. הדרך שבה את מדברת אל עצמך. מה את מוכנה לקבל. איך את נראית בעיניים של עצמך כשאת עוברת מול המראה. זה החיבור אל הנשיות האמיתית שלך, אל החן הפנימי והחיצוני, אל הביטחון ואל האהבה שכבר קיימים בך מתחת לכל מה שלימדו אותך להיות.
מתחילות ברכות, יורדות פנימה, עושות את העבודה, ויוצאות עם משהו ביד.
משהו חם ביד, והיכרות ראשונה. עוד לפני שמישהי אמרה מילה, החדר כבר עושה את שלו.
נשימה, תנועה, שקט. כמה דקות שבהן את מורידה מעלייך את היום שהיה ונוחתת בגוף שלך.
אוריה מספרת. לא כדי להרשים אותך, אלא כדי להזכיר לך את הסיפור שלך.
הלב של הסדנה. ארבעה כלים, ועצירה לעבודה אישית על כל אחד.
מי שרוצה משתפת, מי שלא פשוט נמצאת. כאן את שומעת מאישה אחרת בדיוק את מה שחשבת שרק את מרגישה.
ארבעת הכלים כבר אצלך, כתובים בכתב ידך עם דוגמאות מהחיים שלך. כאן מעגנות אותם, וכאן נפתחת הדלת להמשך.
אנחנו לא הופכות אותך למישהי אחרת. אנחנו מורידות ממך שכבות עד שנשארת את.
אלה הכלים שעשו את השינוי אצל אוריה עצמה. לא משהו שקראה בספר, אלא מה שהחזיק אותה בפועל בדרך חזרה. בסדנה את מתנסה בכל אחד מהם על עצמך, לא שומעת עליו.
יש דבר אחד שחוזר בחיים שלך שוב ושוב. אותו סוג של אנשים, אותה תחושה, אותה מכה בדיוק באותו מקום. הכלי הזה מלמד אותך לקרוא את החזרה הזאת במקום לספוג אותה, ולהבין מה בדיוק היא באה להראות לך.
אוריה כותבת. וכשמורה שלה אמר לה "תכתבי על השנאה העצמית שלך", קרה לה בתוך דף אחד מה ששנים של דיבור לא עשו. בסדנה את מקבלת את התרגיל הזה בעצמך, בצורה מדויקת ומוגנת, עם כל הזמן שאת צריכה.
לכל אחת מאיתנו יש רגע אחד שבו מישהו אמר עלינו משפט, ואנחנו האמנו לו. הכלי הזה מחזיר אותך לרגע ההוא, אבל הפעם את לא הילדה שעומדת שם בשקט. הפעם את עונה, בקול ובכוח של האישה שאת היום.
שאלת פעם את עצמך למה טוב לא נשאר אצלך? למה קשה לך לקבל מחמאה, עזרה, אהבה או כסף בלי להרגיש שאת חייבת משהו בתמורה? הכלי אצלך פשוט צר. בסדנה את מתרגלת בפועל איך מרחיבים אותו.
בסוף הסדנה כל כלי כזה יושב אצלך בכתב ידך, עם דוגמה אחת מהחיים שלך. זה מה שהופך אותו למשהו שאפשר להשתמש בו, ולא לעוד רעיון יפה ששוכחים בדרך לאוטו.
דפי העבודה חייבו אותי להיכנס קצת פנימה ולבדוק דברים מול עצמי.
אם משהו בך כבר אמר כן, שמרי לעצמך מקום.
אני בוחרת בי · שמרי לי מקום
אני לא מגיעה אלייך מלמעלה. אני מגיעה ממקום שהייתי בו, ואת אולי נמצאת בו עכשיו.
שנים הכרתי בעיקר את מי שלימדו אותי להיות. את הילדה שרצתה שיאהבו אותה. את האישה שעבדה בלרצות את כל העולם. את זו שהייתה חזקה בשביל כולם, ושמה את עצמה אחרונה ברשימה. רק כשנשברתי לרסיסים גיליתי שכל מה שחיפשתי בחוץ כבר היה בתוכי.
ומשם התחילה עבודה אמיתית. לא נס אחד גדול, אלא כלים קטנים שהשתמשתי בהם כל יום מחדש, עד שיום אחד קמתי בבוקר והקול בפנים כבר דיבר אחרת.
את הכלים האלה אני מביאה לסדנה. לא כי יש לי את כל התשובות, אלא כי אני יודעת בדיוק איך זה מרגיש לחיות רחוק מעצמך, ואני יודעת מה קורה כשאישה מתחילה לחזור הביתה.
הסדנה הזאת לא תיתן לך עוד שיטה, ולא תלמד אותך איך להפוך לאישה טובה יותר. את לא שבורה ואין מה לתקן בך.
היא תיתן לך כלים להתבונן על עצמך באומץ, ולהיזכר במי שאת מתחת לכל מה שלימדו אותך להיות.
המילים שלהן, מתוך שאלון המשוב שמילאו אחרי המפגש.
להיות עסוקה בלעזור ולעשות הכל כל הזמן זה בעצם דרך מנומסת להיעלם. פתאום נפל עליי שזו הדרך שלי להיראות.
בסוף כולנו ראויות. לא להיות מונעת מאישורים חיצוניים.
הערך העצמי הוא זה שמנהל את חיי. חשוב להיות בהכרה ולבחור פעולות ממשיות שמכבדות אותי.
ההבנה שהערך העצמי לא תלוי בשום מעשה או הערכה חיצונית. שפשוט מגיע לך לאהוב את עצמך, ושיאהבו אותך.
עוצמת הרכות. להיות חזקה ועוצמתית, אך גם לדעת לבקש עזרה. לא לקחת הכל על הכתפיים ולבד.
הסיפור שלך העיר בי דברים שחוויתי כילדה ולא ייחסתי להם משמעות. הבנתי שזה מה שבנה גם אותי.
ואם המחיר הוא מה שעוצר אותך, אל תוותרי בגללו. כתבי לי מילה אחת ונמצא דרך. אני רוצה אותך שם.
יום שני, 07.09.2026, בשעות 10:00 עד 13:00. הסדנה מתקיימת בבית של אוריה במבשרת ציון, בקבוצה קטנה, כדי שהמרחב יישאר אישי ובטוח. הכתובת המדויקת נשלחת בוואטסאפ אחרי ההרשמה.
אז לא תשתפי. השיתוף בסדנה הוא בבחירה מלאה שלך. אפשר לעבור את כל שלוש השעות בשקט, לעשות את העבודה לעצמך, ולצאת מלאה.
רוב הנשים מגיעות לבד. החלק הראשון של הסדנה בנוי בדיוק בשביל זה, כדי שעד שמתחילים כבר לא תרגישי זרה בחדר.
במקום לחכות שיבחרו בך, תבחרי בעצמך.
שלוש שעות, ואת יוצאת עם כלים שנשארים איתך הרבה אחרי שהחדר מתרוקן.